#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המוכר שדה אחוזה לווה וגואל או גואל לחצאין?<br>והמקדיש שדה אחוזה?<br>והמוכר בתי ערי חומה? ובמה הוא תלוי?	"מוכר שדה אחוזה אינו לווה וגואל ואינו גואל לחצאין.<br>מקדיש שדה אחוזה לווה וגואל וגואל לחצאין.<br>לר""ש דדריש טעמא דקרא הטעם דמקדיש קל יותר לפי שהורע כחו שאינה חוזרת לו ביובל, ולדידיה ה""ה בתי ערי חומה דלא הדרי ביה לווה וגואל וגואל לחצאין.<br>לרבנן דלא דרשי טעמא דקרא אדרבה אמרינן ק""ו דכל שהורע כחו יותר אינו לווה וגואל וגואל לחצאין."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ילפינן מקרא דהמקדיש שדה אחוזה לווה וגואל וגואל לחצאין.<br>ואיתא בבריתא (כרבנן דר""ש) דבעינן קרא דלא נילף בק""ו ממוכר שדה אחוזה שאינו לווה וגואל וגואל לחצאין, אף שיפה כחו ביובל.<br>מה פרכו על ק""ו זה?<br>ומה פרכו על הא דבתי ערי חומה יוכיח?<br>ועל הצד השווה שבשניהם?<br>ומי יוכיח?"	מה למוכר שדה אחוזה שלא יפה כחו להפדות מיד, תאמר במקדיש שנפדה מיד.<br>מה לבתי ערי חומה שלא יפה כחו להפדות אחר זמן, תאמר במקדיש.<br>מה לשניהם שהורע כוחם להפדות בשנה שנייה.<br>עבד עברי הנמכר לנכרי יוכיח, שיפה כוחו להפדות ואין לווה וגואל ואין גואל לחצאין.	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם צדדי הספק האם בתי ערי חומה נגאלים בקרובים? ומה פשטו בזה?<br>ומה הנידון בעבד עברי הנמכר לישראל? ואליבא דמי הספק?	האם גאולתו גאולתו גמר משדה אחוזה, והיא נגאלת בקרובים. או דגאולתו כתיב רק בעניין חצאין ולא בעניין קרובים. ופשטו דאינו נגאל.<br>רבי קאמר להדיא דאינו נגאל באלה, והספק לרבנן אי גמרי שכיר שכיר או דרשי יגאלנו לזה ולא לאחר.	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרשו מבכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי, במה סברו לפרש זאת? ואלו ב' ספיקות יפשטו מכך? <br>ומה דחו? ולמאי איצטריך קרא?<br>ובהא דכתיב יגאלנו ג' פעמים?	"לס""ד בתי ערי חומה ועבד עברי המכור לישראל, ונפשוט דשניהם נגאלים בקרובים.<br>ודחו דהיינו בתי החצרים ועבד עברי הנמכר לישראל, ואע""ג דכתיבי איצריך לקובעו חובה. (בתי החצרים לר""א, וע""ע אפילו אליבא דר' יהושע, דכבר כתיב קרא לחובה לר""א).<br>ויגאלנו ג' פעמים לס""ד לרבות בתי ערי חומה ונמכר לישראל, למסקנא לבתי החצרים ונמכר לעכו""מ, וקמ""ל קרא דקרוב קרוב קודם."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""וגאל את ממכר אחיו"" האם הוא רשות או חובה?<br>ואיזו ראייה יש שהיא רשות?<br>ואיזה מקור יש לצד שהיא חובה?<br>ומה הדין בגאולת עבד עברי הנמכר לנכרי?"	לר' יהושע רשות, לר' אליעזר חובה. ובעבד עברי הנמכר לנכרי גם לר' יהושע חובה.<br>מדכתיב ואם אין לאיש גואל, ואין לך אדם שאין לו יורשים, אלא שאין לו גואל הרוצה לגאול.<br>ור' דריש מדכתיב בכל גאולה תתנו, דהכתוב קבעו חובה.	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מועיל לרציעה אליבא דרבי?<br>ואליבא דר' יוסי בר' יהודה?<br>ובמאי קא מפלגי?	"רבי דריש כללי ופרטי, ובעינן דומיא דמרצע שהוא של מתכת אף כל של מתכת.<br>ר' יוסי בר""י דריש ריבויי ומיעוטי, ומרבינן גם דבר שאינו של מתכת, ולא ממעטינן אלא סם."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשינן מקרא ד'המרצע'?<br>ומאי משמע?	"לרבות המרצע הגדול.<br>כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך, ה""נ המרצע הגדול שבמרצעים."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין עבד כהן נרצע? ומה בכך?<br>ומה הוכיחו מזה חכמים?<br>ומה הוכיחה מזה הגמ'?	"שלא ייעשה בעל מום, דכתיב ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו.<br>וחכמים הוכיחו מזה דרוצעים בגובה של אוזן ולא במילתא כדאמר אלעזר יודן ברבי, דא""כ אינו נעשה בעל מום.<br>והגמ' הוכיחה מזה כרב דעבד כהן מותר בשפחה, דאל""כ תיפו""ל דבעינן אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם הצדדים בשאלה אם עבד כהן רבו מוסר לו שפחה כנענית?<br>ומה הדין בזה?<br>ואיזו ראייה הובאה בזה למסקנא?	"אי חידוש הוא לא שנא כהנים לא שנא ישראל, או שאני כהנים שריבה בהם הכתוב מצוות יתירות.<br>רב אמר מותר ושמואל אמר אסור.<br>והוכיחו ממה שאמרו דאין עבד כהן נרצע רק בגלל שנעשה בעל מום, דרבו מוסר לו שפחה, דאל""כ תיפו""ל דבעינן אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני."	קידושין דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי רב ושמואל בדין כהן ביפת תואר? ומהם צדדי המחלוקת? (לתרי לישני).	"לל""ק: ביאה ראשונה שריא, דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, ופליגי בביאה שניה אי הואיל ואשתרי אשתרי, או דהיא אסורה כדין גיורת לכהן.<br>לל""ב: ביאה שניה אסירא דהו""ל גיורת לכהן, והמחלוקת בביאה ראשונה אי שרי דלא דברה תורה אלא נגד יצר הרע, או דכל היכא דלא קרינן בה והבאת אל תוך ביתך, לא קרינן בה וראית בשביה."	קידושין דף כא		
